רש"י על תענית ז׳ א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית ז׳ ע״א:ט״ז רש"י על תענית ז׳ ע״א:י״ח »

17 כְּדַאֲמַרָה לֵיהּ בְּרַתֵּיה דְּקֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִי חׇכְמָה מְפוֹאָרָה בִּכְלִי מְכוֹעָר! אֲמַר לַהּ: אָבִיךָ רָמֵי חַמְרָא בְּמָנֵי דְפַחְרָא? אֲמַרָה לֵיהּ: אֶלָּא בְּמַאי נִירְמֵי? אֲמַר לַהּ: אַתּוּן דַּחֲשִׁיבִיתוּ, רְמוֹ בְּמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא.

פירוש רש"י על תענית ז׳ א:י״ז

17 במאני דפחרא – בדרך שחוק אמר ומרמז מה את אומרת לי והלא אביך נותן יין בכלים מכוערין של חרס:

18 ואלא במאי נירמיה – אם לא בשל חרס הא כולי עבדי הכי:

« רש"י על תענית ז׳ ע״א:ט״ז רש"י על תענית ז׳ ע״א:י״ח »